דיסק לחיתוך ברזל שעף למעלה במהלך עבודה באתר שיפוצים כמעט קטע לגמרי את קנה הנשימה של שוקי לזרוביץ, קבלן שיפוצים בן 67, שנפצע קשה באירוע. זרוביץ הובהל לפני כחודש לבית החולים בילינסון מקבוצת כללית על סף חנק, כשקנה הנשימה שלו מחובר במילימטרים ספורים בלבד. מנתחי מערך אף-אוזן-גרון ביצעו שחזור מורכב של הקנה בניתוח חירום שהתבצע דקות לאחר הגעתו, והצילו את חייו. "אני מרגיש כמו חדש", סיפר בשיחה עם ynet.
לזרוביץ, תושב נווה ירק, עובד בתחום השיפוצים קרוב ל-50 שנה. באותו הבוקר שהה במתחם שיפוצים בפתח תקווה. "עבדתי עם דיסק גדול וידני לחיתוך ברזל, כלי עוצמתי מאוד", נזכר. לדבריו, בשלב מסוים במהלך העבודה נתפס הדיסק בין שני ברזלים. "מהעוצמה שלו, הוא ניתר כלפי מעלה בזמן שהמשיך לעבוד".
3 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: מימין: ד"ר עסמת נג'אר, שוקי לזרוביץ ופרופ' גדעון בכר
(צילום: אביגיל עוזי)
הדיסק פגע בעוצמה בצווארו וגרם לקרע עמוק ומסכן חיים. "ישר הנחתי יד על הצוואר וחיפשתי מישהו שיעזור לי", הוא משחזר. למרות הפציעה הקשה, הוא נותר בהכרה מלאה, ואף הצליח ללכת באופן עצמאי כ-50 מטרים עד שהבחין בעובדים אחרים במקום, שפינו אותו במהירות לשער המתחם. "ידעתי שנפצעתי קשה, אבל חשבתי רק איך להגיע לטיפול רפואי". חובשים ופרמדיקים של מד"א שהוזעקו למקום פינו אותו לבית החולים בילינסון. "לא פחדתי על החיים שלי", אומר לזרוביץ. "עוד הספקתי לכתוב לבת הזוג שלי שנפצעתי קשה ושאני בדרך לבית החולים".
שוקי לזרוביץ: "ישר הנחתי יד על הצוואר וחיפשתי מישהו שיעזור לי. ידעתי שנפצעתי קשה, אבל חשבתי רק איך להגיע לטיפול רפואי. לא פחדתי על החיים שלי. עוד הספקתי לכתוב לבת הזוג שלי שנפצעתי קשה ושאני בדרך לבית החולים"
הצוות הרפואי בחדר הטראומה זיהה שמדובר במצב קיצוני, שבו כל דקה קובעת. ד"ר עסמת נג'אר, מנהל היחידה לניתוחי ושחזורי ראש צוואר במערך אף-אוזן-גרון בבית החולים, מספר כי במקרי טראומה מסוג זה יש התלבטות אם לבצע בדיקת הדמיה, או לקחת את המטופל ישירות לניתוח. במקרה של לזרוביץ, אף שהיה יציב ובהכרה מלאה, התברר כי הוא אינו מסוגל לדבר כלל, דבר המעיד על פגיעה עמוקה, ולכן הוחלט להעבירו במהירות לחדר הניתוח.
חתך גדול לאורך כל קנה הנשימה
בניתוח השתתף צוות נרחב שכלל מנתחים בכירים, אחיות חדר ניתוח ומנהל מחלקת ההרדמה בבילינסון, ד"ר שי פיין. את הניתוח הובילו ד"ר נג'אר וד"ר יניב חמצני, סגן מנהל מערך אף-אוזן-גרון בבילינסון.
"ראינו חתך גדול לאורך כל קנה הנשימה", מתאר ד"ר נג'אר. "הוא היה כמעט מנותק, מילימטרים ספורים החזיקו אותו מבלי להתנתק לגמרי". הוא מסביר כי קנה הנשימה משמש כצינור המוביל אוויר מהריאות אל מיתרי הקול, המפיקים קול כאשר האוויר עובר דרכם וגורם לתנועה. ואולם, במקרה של שוקי, האוויר יצא דרך הפתח בצוואר לפני שהספיק להגיע למיתרי הקול. "אפשר לדמיין את זה כמו בניין שבו מיתרי הקול נמצאים בקומה השלישית, אבל החתך בקומה השנייה, כך שהאוויר בורח דרכו ולא מגיע למיתרי הקול", מסביר ד"ר נג'אר.
ד"ר יניב חמצניצילום: אלבום פרטילצד החשש מאובדן יכולת הדיבור של שוקי, הייתה סכנת חנק ממשית, שכן הוא נשם באופן חריג רק דרך הפצע הפתוח בצווארו. "קנה הנשימה היה פעור, כמו בור. כל טיפה של דם או רקמה רכה הייתה עלולה לחדור לקנה הנשימה ולחסום אותו באופן מיידי", הסביר ד"ר נג'אר.
המשימה הראשונה של הצוות הרפואי הייתה לאבטח נתיב אוויר, אך כשניסו להחדיר צינור לקנה הנשימה, השתעל שוקי באופן אינסטינקטיבי, מה שגרם לדימום מאסיבי. "כשהוא השתעל, פרץ מהצוואר 'הר געש' של דם", נזכר ד"ר נג'אר. "התחלנו במרוץ נגד הזמן כדי לאתר את מקור הדימום ולהשתלט עליו. כשאתה נעזר בבדיקות הדמיה, אתה יכול לדעת אילו עורקים נפגעו, איפה המלחמה שלך, אבל במקרה הנוכחי נדרשנו להחלטות מהירות ומדויקות גם ללא הדמיה. לא היה מקום לטעויות".
ד"ר עסמת נג'אר: "כשהוא השתעל, פרץ מהצוואר 'הר געש' של דם. התחלנו במרוץ נגד הזמן כדי לאתר את מקור הדימום ולהשתלט עליו. כשאתה נעזר בבדיקות הדמיה, אתה יכול לדעת אילו עורקים נפגעו, איפה המלחמה שלך, אבל במקרה הנוכחי נדרשנו להחלטות מהירות ומדויקות גם ללא הדמיה. לא היה מקום לטעויות"
למרבה המזל, שני העורקים הראשיים בצוואר, האחראים על אספקת דם למוח ולפנים, לא נפגעו. לדברי ד"ר נג'אר, הסיבה ששוקי לא דימם באופן משמעותי לפני כן קשורה ככל הנראה לחום הגבוה של הדיסק, שגרם לסוג של צריבה של חלק מכלי הדם, שיצרה מעין סגירה חלקית וזמנית ומנעה דימום מידי. לזרוביץ עצמו מספר גם כן כי לא היה דם בשטח או על בגדיו. "עם השיעול, הלחץ הוורידי בצוואר עלה, אז 'נפתחה' הסגירה הזמנית והדימום התפרץ", מסביר ד"ר נג'אר. "אם היה משתעל לפני שהגיע לבית החולים, קשה לי להאמין שהיה נשאר בחיים", הוא אומר.
לאחר עצירת הדימום החל הצוות בשחזור קנה הנשימה וקיבועו מחדש לסחוס הגרון. "במסגרת ההליך ביצענו כ-15 תפרים ייחודיים ומדויקים, חלקם דרך סחוסים, מה שחייב גם לקדוח דרכם", אומר ד"ר נג'אר. הוא מוסיף כי הסחוס עצמו שמרכיב את קנה הנשימה היה פגוע ולא יציב, ולכן בוצעו חורים בסחוס העליון וחיבור חזק והרמטי של חלקי הקנה, כדי למנוע בריחת אוויר או חדירת רוק.
"זה לא יעצור אותי"
במהלך הניתוח עלה החשש לפגיעה עצבית במיתרי הקול, שעלולה לגרום לחנק בשלב ההתעוררות, ולכן הוחלט לבצע פיום קנה זמני - החדרת צינורית (קנולה) דרך חתך בצוואר באופן זמני, עד להערכת תפקוד הקול. הניתוח, שארך כשעתיים וחצי, הסתיים בהצלחה. שוקי התעורר והצליח לדבר ברור, דבר שאישר שלא נגרמה פגיעה עצבית. הצינורית הוסרה והוא הועבר להשגחה.
לאחר עשרה ימי אשפוז במחלקת אף-אוזן-גרון שוחרר לביתו לפני כשבועיים כשהוא נושם, אוכל ומדבר כרגיל. "לא היו לי ספקות שאשאר בחיים", הוא אומר. "אני איש חזק ועברתי הרבה דברים בחיים, ונפלתי על הצוות הכי טוב שיש". קולו עדיין מעט צרוד, אך הרופאים מעריכים כי הבצקת תחלוף תוך שבועות אחדים וקולו יחזור להישמע כפי שהיה. "הכי אני מחכה לחזור לרכב על אופנוע", אומר שוקי. הוא מתכנן בהמשך גם לחזור לעבודה. "אני בן-אדם שלא יכול לשבת בבית, אני איש עבודה". לדבריו, אין בו פחד לחזור לעבוד עם אותם כלים. "סכנה יש בכל מקום, זה לא מה שיעצור אותי".
פרופ' גדעון בכר: "זה מקרה קיצוני שממחיש היטב את החשיבות של תגובה מהירה ויכולת מקצועית גבוהה. הפגיעה הייתה נדירה בחומרתה והצוות נדרש לקבל החלטות גורליות בתוך רגעים. העובדה שהמטופל חוזר כיום לשגרה היא עדות לרפואה מתקדמת שמבוססת על ידע, ניסיון ועבודת צוות יוצאת דופן"
ד"ר נג'אר מציין כי בעבר נתקלו בפציעות קשות בקנה, לרוב בהקשר של ניסיונות רצח, אך לא בתאונת עבודה בחומרה שכזאת. "לא ראיתי מעולם דבר כזה". לזרוביץ מוסיף: "אני עובד כל החיים עם הכלים האלה, אני יודע שמדובר בכלי קטלני. ראיתי פציעות בבטן, ביד וברגל כתוצאה משימוש בו, אבל לא משהו כמו שקרה לי. לא חושב שקיים מקרה כזה בעולם, ובטח לא מקרה שמישהו יצא ממנו בחיים כמוני".
3 צפייה בגלריה
"לא ראיתי מעולם דבר כזה". חייו של שוקי לזרוביץ ניצלו לאחר שקנה הנשימה כמעט נקטע בתאונת עבודה
(צילום: אביגיל עוזי)
3 צפייה בגלריה
"אנשי הצוות פעלו יחד במהירות ובמיומנות". ד"ר עסמת נג'אר ושוקי לזרוביץ
(צילום: אביגיל עוזי)
"לראות אדם שמגיע במצב מסכן חיים ותוך ימים ספורים עומד ומדבר, זו חוויה מטלטלת ומרגשת", מסכם ד"ר נג'אר. "כל אנשי הצוות פעלו יחד במהירות ובמיומנות, והעבודה המשותפת הזו היא שהצילה את חייו. הסיפוק הוא אדיר, כזה שקשה לתאר במילים".
פרופ' גדעון בכר, מנהל מערך אף-אוזן-גרון בבילינסון, הוסיף: "זה מקרה קיצוני שממחיש היטב את החשיבות של תגובה מהירה ויכולת מקצועית גבוהה. הפגיעה הייתה נדירה בחומרתה והצוות נדרש לקבל החלטות גורליות בתוך רגעים. העובדה שהמטופל חוזר כיום לשגרה היא עדות לרפואה מתקדמת שמבוססת על ידע, ניסיון ועבודת צוות יוצאת דופן".
